מנחם קופיץ ניהול בע"מ נ' כהן מגורי

החלטה

התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ שטר חוב בסכום של 50 אלף ₪, ושטר חוב בסכום של 150 אלף ₪, אשר הנתבעת חתמה עליהם כערבה.

1.הנתבעת הגישה בקשה להורות על מחיקת כתב התביעה על הסף, ולחילופין, להורות על מחיקת חלקים מכתב התביעה, בנוגע לערבות השטרית להלוואה על סך 50,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי התובעת הינה חב' העוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי, שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, חל עליה.

הנתבעת טוענת כי במקרה דנן, לא גולו הפרטים הנדרשים בסעיף 8 לחוק, ובסעיף 3 ב' לחוק, ולאור אי מתן הפירוט של כל העניינים הקבועים בסעיף 8, דין התביעה להימחק על הסף.

עוד טוענת הנתבעת כי יש לבחון את הערבות השטרית של המבקשת בהתאם לדיני הערבות וחוק הערבות, והנתבעת הינה בגדר "ערב מוגן" ו"ערב יחיד" כהגדרתם בהוראות חוק הערבות.

2.התובעת הגישה תגובתה לבקשה, וטענה כי אין למחוק תביעה על הסף, כאשר קיימת אפשרות שהתובע יצליח בתביעתו, מה גם, שמדובר בתביעה שטרית שבית המשפט טרם שמע את גרסת התובעת, מאחר ולא נפרסה מסכת העובדתית בבקשת הביצוע, אשר תובא במסגרת תצהירי עדות ראשית שיוגשו לבית המשפט.

לגופו של עניין, טוענת התובעת כי המבקשת עצמה צרפה את הסכמי ההלוואה עליהם חתמה, ובכך רפאה את הפגם והכשירה את שחסר, וזאת בניגוד לטענותיה.

עוד טוענת התובעת כי גם אם לא עמדה בתנאי סעיף 8 לחוק, אין בכך כדי לאיין את תביעתה מכל וכל.

לעניין חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, טוענת התובעת כי חוק זה לא יחול על תאגיד, ועל כן, החוק איננו חל.

התובעת טוענת כי הנתבעת הינה בת זוגו של החייב, ועל כן, איננה עונה על הגדרת "ערב יחיד" בחוק הערבות, ואף איננה עונה על הגדרת "ערב מוגן".

3.הנתבעת הגישה תשובה לתגובה, וטענה כי איננה נשואה לחייב ואיננה ידועה לציבור שלו, ואין כל יחסים רכושים משותפים, ועל כן, אינם "בני זוג".

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה על נספחיהם, ובכתבי הטענות, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, אני קובעת כי אין מקום להיעתר לבקשה למחיקה על הסף.

התביעה הוגשה בדרך של בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצל"פ, ולאור העובדה שמדובר בתביעה שטרית, די היה לתובעת לצרף את שטרי החוב מכוחם הוגשה הבקשה לביצוע שטר, מה גם, שהמבקשת צרפה את הסכמי ההלוואה עליהם נסמכים שטרי החוב.

על פי סעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג – 1993, החוק יחול על חוזה הלוואה בין מלווה ללווה, כאשר "לווה" מוגדר בסעיף 1 כמי שאיננו תאגיד.

במקרה דנן, שטר החוב על סך 150,000 ₪, נחתם על ידי תאגיד כלווה, ואילו שטר החוב בסך 50 אלף ₪, נחתם על ידי החייב באופן אישי, וכן על ידי התאגיד שניהם כלווים.

לפיכך, לאור הוראות החוק, ולאור הגדרת "לווה", חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות איננו חל על שטר החוב בסך 150,000 ₪, וחל על שטר החוב בסך 50 אלף ₪, אשר עליו חתם

גם החייב באופן אישי כ"לווה".

לעניין חובת הגילוי, יש מקום לשמוע ראיות במסגרת שמיעת התיק העיקרי, אם קוימה, אם לאו, ואין מקום לקבוע ממצאים עובדתיים בשלב זה של הדיון, בתביעה שטרית, כאשר טרם הונחה בפני בית המשפט מלוא התשתית העובדתית של טענות הצדדים.

כמו כן, לעניין הגנת "ערב יחיד" או "ערב מוגן", על הצדדים להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית, המאפשרת קביעת ממצאים עובדתיים, ולאחריה המסקנה אם חלה הגנת חוק הערבות לגבי הנתבעת בתיק זה, אם לאו.